פסקי הרא"ש על יבמות ה׳:ב׳

1 מתני' כיצד עשה מאמר ביבמתו ונתן לה גט צריכה ממנו חליצה עשה מאמר וחלץ צריכה הימנו גט עשה מאמר ובעל הרי זו כמצותה:

2 גמ' אמר רב הונא מצות יבמין מקדש ואח"כ בועל ואם בעל בלא מאמר קנה ולוקה מכת מרדות מדרבנן דרב מנגיד מאן דמקדש בביאה ומאן דמקדש בשוקא ומאן דמקדש בלא שידוכי ומאן דמבטל גיטא ומאן דמסר מודעא אגיטא ומאן דמבזה שלוחא דרבנן ומאן דמשהי שמתא דרבנן עליה תלתין יומין ולא אתי ותבע שמתיה וחתנא דדייר בבי חמוה. דדייר אין דחליף לא והא ההוא דחליף אבבא דבי חמוה ונגדיה רב ששת ההוא מידם הוה דיים מחמתיה. ונהרדעי אמרי בכולהו לא מנגיד רב לבר ממאן דמקדש בביאה בלא שידוכי. ואיכא דאמרי אפילו בשידוכי משום פריצותא והאידנא נהוג עלמא כנהרדעי ואע"ג דרב יוסף אית ליה כלישנא קמא דרב בפ"ק דקידושין דף י"ב: בשל סופרים הלך אחר המיקל: ת"ר כיצד מאמר נותן לה כסף או שוה כסף והאי אליבא דבית שמאי אבל לבית הלל נותן לה פרוטה או שוה פרוטה ושטר כתובת יבמין כיצד אני פלוני בן פלוני קבלתי פלונית בת פלוני יבמתי עלי לזונה ולפרנסה כראוי. ובלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון ואי לית לה מראשון תקינו לה רבנן משני כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה: